סיכום ורפלקציה אישית

לאחר תהליך ארוך של יצירה ועשייה הצלחתי ליצור סדרת תמונות כפי שדמיינתי ושאפתי, אני מאוד מרוצה מהתוצאה שעלתה על כל הציפיות שלי. 
תהליך זה לימד והעשיר אותי מאוד, חקרתי לעומק על האובססיה שהיא מחלה נפשית שאינה נראית לעין ובעלת השפעה חזקה על בן אדם. עברתי תהליך עם עצמי על התמודדות עם האובססיה הפרטית שלי ואף קיבלתי מודעות רבה לאנשים החיים סביבי עם אובססיות שונות.
העבודה חידשה ולימדה אותי המון על מחלות נפשיות ובעיקר על עולם הצילום איך כל אדם יכול להביא את הדמיון והמחשבות שלו לידי ביטוי באופן ויזואלי בתמונה, אם הייתה באפשרותי להמשיך בעשיית הפרויקט הייתי חוקרת אובססיות נוספות ודרכי התמודדות של אנשים איתם.
אם הייתי מתחילה מחדש את הפרויקט הייתי מתייעצת עם אנשים לגבי הנושא, לבוא מוכנה לחקר כאשר אני יודעת בדיוק את הכיוון. בנוסף, דבר שהייתי עושה אחרת הוא תכנון יותר טוב של זמנים משום שלפעמים מצאתי את עצמי במצבי לחץ שפגעו בפוקוס ובהנאה שלי מהתהליך.

במהלך התהליך הפתעתי את עצמי ביכולות שלי בעיקר באופן בו הצלחתי להעביר לדמויות את הרעיון ולגרום להם להרגיש בנוח איתי, התהליך היה קשה בהפקה שנדרשה לכל תמונה אך מספק וממלא.

במחשבה עלו המון רעיונות שעיקר הקושי שלהם היה ליצור אותם כפי שהם בדמיון, במהלך הצילומים היה נדרש לפעמים לנסות דברים שונים שדרשו יותר זמן בו המצולם יושב בפוזיציה שאינה נוחה.

עם סופו של תהליך החקר והצילום עברתי תהליך עצמי שהעלה בי מודעת רבה יותר לאובססיה הפרטית שלי ובעזרת המודעות הגיע גם ההתמודדות.

מטרת הסדרה שלי היא להעלות מודעות שבה כל אדם הצופה בפרויקט יכול להרגיש ולהתחבר, לראות איפה האובססיה פוגשת אותו וכך גם להתמודד איתה.